מבוגרים ומסגרות · בריאות הנפש

עבודה גופנית בבריאות הנפש

שימוש בגוף ובתנועה כחלק ממערך טיפולי רחב. העבודה הגופנית אינה במקום הטיפול. היא עוד דרך לעבוד עם האדם.

  • לא תחליף לטיפול
  • מותאם לאדם ולמסגרת
  • בתיאום עם הצוות המטפל

או להתקשר: 050-483-0887

השרשרת שבתוכה העבודה מתקיימת

  • גוף
  • תחושה ועוררות
  • קשב ופרשנות
  • פעולה
  • התנסות ולמידה
  • התנהגות
  • השתתפות
נקודת המוצא

מצבים נפשיים מתקיימים גם בגוף

מצבים נפשיים אינם מתקיימים רק במחשבות, באמונות או בשפה. הם באים לידי ביטוי גם בגוף: ברמת העוררות, בנשימה, במתח השרירי, בתחושות, בקצב התנועה, באנרגיה וביכולת לפעול ולהשתתף בסביבה.

לכן, לצד טיפול פסיכיאטרי, תרופתי ופסיכותרפויטי, יש מקום להתערבויות שמשתמשות בגוף ובתנועה כערוץ נוסף. אין הכוונה להחליף טיפול קיים, אלא להרחיב את ארגז הכלים.

התרגיל אינו בהכרח ההתערבות. האופן שבו משתמשים בתרגיל הוא ההתערבות.
מתוך: עבודה גופנית בבריאות הנפש

פעילות גופנית מתארת בדרך כלל את עצם ביצוע התנועה. עבודה גופנית היא האופן שבו הגוף משמש בתוך תהליך מכוון של למידה, התנסות ושינוי.

ויסות עוררותקשבמודעות גופניתאינטרוספציהעיכוב תגובהגמישותיוזמההתמדהתחושת מסוגלותאינטראקציה עם אחריםהשתתפות
מערכת העצבים והעוררות

ויסות הוא גמישות, לא רק הרגעה

אדם מתפקד צריך להיות מסוגל להעלות עוררות כשנדרשת פעולה, להוריד אותה כשנדרשת התאוששות, להישאר במשימה למרות אי-נוחות, לעבור בין מצבים, ולחזור לתפקוד אחרי עומס. לכן העבודה הגופנית נעה על רצף, ולא רק מעוררות להרגעה.

  • הפעלה
  • עוררות
  • אתגר
  • התמודדות
  • התאוששות
  • הרגעה

העיקרון מתחבר לעבודה על חלון הסבילות: לאפשר לאדם לפעול בטווח שבו הוא מסוגל להישאר מעורב, ללמוד ולהגיב ביעילות.

מיקוד קשב

פנימה: תחושות, נשימההחוצה: סביבה, משימה

המטרה: גמישות במעבר בין השניים, לפי הצורך.

רמת עוררות

הרגעההפעלה ואתגר

המטרה: הרחבת חלון הסבילות.

אדם שמוצף בתחושות גופניות עשוי להזדקק לעיתים למיקוד חיצוני כדי לא להישאב לתוך התחושות. אדם שנוטה להתעלם מהגוף עשוי דווקא להרוויח מהפניית קשב פנימה. אין "תרגיל נכון": יש התאמה בין האדם, המצב, המטרה והמשימה.

ארבעה רעיונות מרכזיים

איך זה נראה בפועל

אינטרוספציה: פרשנות, לא רק תחושה

מחקר עדכני אינו תומך בטענה שאנשים עם חרדה או דיכאון "אינם מרגישים את הגוף". הקושי המרכזי הוא לעיתים בפרשנות: תחושת גוף רגילה נתפסת כאיום. לכן המטרה אינה תמיד להרגיש יותר, אלא להרגיש בלי לפרש כל תחושה כאיום.

הגוף כמרחב להתנסות

אדם יכול לומר "כשהדופק מואץ אני נבהל". אפשר לדבר על זה, ואפשר גם ליצור, בתנאים מתאימים ובאופן מדורג, מצב שבו הדופק עולה: מאמץ, דופק עולה, זיהוי התחושה, המשך פעולה, ירידה הדרגתית בעומס, התאוששות. כך הגוף הופך לסביבת למידה.

חרדה: מעגל של עוררות ופרשנות

תחושה גופנית, פרשנות של סכנה, עוררות נוספת, עוד תחושות. ההימנעות משמרת את המעגל. בעבודה גופנית אפשר ללמוד לפעול בתוך העוררות עצמה, עם תיווך בזמן אמת. המאמר נכתב על בני נוער, והמנגנונים שבו מוכרים גם אצל מבוגרים.

לקריאה במאמר

הגוף, התנועה והסביבה

העבודה מתרחשת בגוף שנמצא בסביבה: מרחב פתוח או סגור, רעש, אנשים אחרים, מכשולים, אי-ודאות, שינויי כללים. כך משחק תנועה הופך לעבודה על עיכוב תגובה, משימה זוגית לעבודה על קשב לאחר, ומסלול משתנה לעבודה על גמישות ותכנון.

גבולות ואחריות

מה אני לא טוען

העבודה הגופנית אינה תחליף לטיפול פסיכיאטרי, תרופתי, פסיכותרפיה, CBT, DBT, טיפול בטראומה או כל טיפול מקצועי אחר שהאדם זקוק לו.

היא גם אינה מתאימה באותה צורה לכל אדם, ואין "פרוטוקול גוף" אחד לכולם. העבודה מתחשבת במצב הרפואי הכללי של האדם ונבנית בתיאום עם הצוות המטפל שלו כשקיים כזה, כולל, במידת הצורך, אישור רפואי מקדים.

דוגמה

אדם יכול לדבר על החרדה שלו, להבין אותה, לקבל טיפול תרופתי וללמוד מיומנויות בטיפול פסיכולוגי, ובמקביל ללמוד דרך הגוף: איך מרגישה עוררות, איך לזהות שינוי, איך להישאר בפעולה למרות אי-נוחות, איך להעלות ולהוריד עוררות, ואיך לחזור לתפקוד אחרי קושי.

מסגרת או איש מקצוע שמחפשים שיתוף פעולה?

מסגרות ואנשי מקצוע שמעוניינים בשיחה על שיתוף פעולה מוזמנים ליצור קשר.

או להתקשר: 050-483-0887